הבניה חברתית של המציאות בתקשורת:
פיסת המציאות כפועל יוצא של הבנייה חברתית ולא דווקא מה שנתפס בחושים: המציאות לא נתפסת כפי שאנו רואים, שומעים אלא תלוי בהבניה חברתית מסוימת.
יש שתי גישות שונות:
1. התקשורת יכולה וצריכה לשקף את המציאות (אובייקטיבית) בהכרח
2. המציאות הסימבולית מעוותת את המציאות האובייקטיבית – התקשורת כמערכת המסמלת את המציאות מעוותת אותה
מידת ההשפעה
כאשר הפרט הוא ביקורתי הוא מזהה את העיוות ובכך מתבטלת השפעת התקשורת על המציאות הסובייקטיבית שלו. הפרט הביקורתי יודע לזהות שמדובר בייצוג שגוי/מטעה ובגלל זה התקשורת לא משפיעה על התפיסה שלו. רוב הפרטים אינם כאלה. דוגמא: סטודנטים לתקשורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה